- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ת"א 19959-02-10
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
19959-02-10
15.12.2011 |
|
בפני : עידית ברקוביץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: דוד דבח |
: אפרת יובלים בע"מ |
| החלטה | |
1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן על ידי ביום 27.6.11 (להלן: " פסק הדין") וזאת עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש או עד ליום 13.10.11 , לפי המוקדם.
המשיבה הינה הבעלים של בניין שברח' פלורטין 55-59 פינת רח' העלייה 60 תל אביב (להלן: " הבניין").
המבקש מחזיק כדייר מוגן בשטח של כ- 145 מ"ר הנמצא בקומת הקרקע של הבניין, וכולל בית דפוס, מבנה, חצר ומחסן (להלן: " המושכר"). המושכר משמש את המבקש למטרת בית דפוס וכריכייה.
2. המשיבה עתרה לפינוי המבקש ואחרים מהבניין מכוח סעיף 131(10) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] התשל"ב- 1972 (להלן: " חוק הגנת הדייר").
בפסק הדין נקבע כי על המבקש לפנות את המושכר בתוך 90 יום כנגד דמי פינוי בסך 1,490,720 ש"ח.
לאחר קבלת פסק הדין, עתר המבקש בבקשה לעיכוב הפינוי מכוח הוראות סעיף 134(א) לחוק הגנת הדייר. ביום 9.10.11 ניתנה החלטה בדבר עיכוב הפינוי עד ליום 1.1.12 (להלן: " החלטת העיכוב").
כעת, שב המבקש ועותר לעיכוב נוסף של פסק דין עד להכרעה בערעור או עד ליום 13.10.12, ( אשר לטענתו הוא המועד המקסימאלי לפי סעיף 134 (א) לחוק) לפי המוקדם.
טענות המבקש
3. המבקש הגיש ערעור הן ביחס לפסק הדין והן ביחס להחלטת העיכוב.
בבקשה זו מיקד את טענותיו לעניין סיכויי הערעור על החלטת העיכוב וטען כי יש סיכויים טובים לקבלת הערעור ביחס למועד הפינוי עד לתאריך 30.10.12, אשר הוא המועד המקסימאלי המותר על פי סעיף 134(א) לחוק הגנת הדייר.
לטענת המבקש, באם לא ידחה הפינוי ליום 30.10.12, ייגרם לו נזק בלתי הפיך.
המבקש מציין, כי העסק המתנהל במושכר הינו מקור לחמו ונדרש לו לקיומו. המבקש עובד בעסק באופן אישי והינו נדרש להמשיך ולהתפרנס ממנו שאחרת ימצא עצמו בפני שוקת שבורה וללא יכולת לממן את מחייתו.
העסק מפרנס שלוש משפחות נוספות, ביניהן משפחת בנו, העובד עימו משנות ה-90, ואמור להיכנס בנעליו.
מהסיבות האמורות, המבקש מעוניין לעשות שימוש בדמי הפינוי, שנקבעו בפסק הדין, לצורך העתקת העסק למקום חלופי אשר יאפשר לו לקיים את העסק כעסק חי.
המשך קיומו של העסק כעסק חי תלוי בשורה של תנאים ובכללם: העתקת העסק למקום סמוך למקום הנוכחי, העברה הדרגתית, מימוש חלק מהמכונות הנמצאות בעסק וסיחור חלק מהמוניטין שרכש. כל אלה מצריכים זמן.
מימוש מהיר של המכונות יפגע באפשרות למקסם את התמורה עבורן.
ביחס לנזקי המשיבה, טוען המבקש כי למשיבה לא ייגרם נזק שכן היא, כמו גם חברי קבוצת הרכישה, לקחו בחשבון כי פינוי הדיירים המוגנים יארך זמן.
טענות המשיבה
4. מטרת הערעור היא לנסות ולקבל פיצוי כספי גבוה מזה שניתן.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
